כבר כמה חודשים שגוגל מבקשים את מספר הטלפון שלי. כמו בחור חסר מודעות בפאב הם חוזרים ומבקשים בעדינות, עם טמטום של ציפור, כאילו אם הם יחזרו ויבקשו כל פעם באותה הדרך, אני בסוף אתרצה.
בעונה החמישית של הסדרה האמריקאית המגן הצטרף לקאסט השחקן פורסט וויטאקר, בתפקיד של סוכן של אי אי די, שזה חקירות פנימיות של המשטרה. בפרק שבה מציגים את דמותו הוא מציע מסטיק לאחת הדמויות, וכשזה מסרב הוא משאיר את המסטיק באוויר. רק אחרי כמה רגעים הוא מוריד את המסטיק, והוא מסביר לו שיש אנשים שלוקחים את המסטיק, וזו דרך בשבילו בשביל לבחון אם אנשים נשברים במתח.
אז אני לא לקחתי את המסטיק.
ולא הכנסתי את מספר הטלפון.
אז מה שהם עשו, התאגיד המסריח הזה שמסתכל על כולנו כאילו היינו שורה סטטיסטית, זה לשבור קצת את החוקים.
היום כשניסיתי להיכנס למייל הם אמרו שפעילות חריגה בחשבון שלי עוררה את חשדם, וצריך להחליף סיסמה. על מנת להחליף סיסמה אני צריך לאמת את החשבון שלי, ואני צריך להכניס מספר טלפון.
בני זונות.
אז הכנסתי, אבל זה לא מקובל עלי. כמו אותו בחור בפאב שלא מבין מתי הלא הוא סופי, גוגל החליטו לנקוט פעולה ולהכריח אותי להביא להם את הטלפון.
אני לא מאמין לגוגל שהם אומרים שהיתה פעילות חריגה במייל שלי.
אני לא מאמין להם כשהם אומרים שצריך להחליף את הסיסמה.
אני לא מאמין להם כשהם אומרים שהם לא יעשו שימוש מסחרי במספר הטלפון שלי, כי אם זה היה ככה, אז למה לעזאזל כל כך להתאמץ לקבל אותו?
והדבר הכי מעצבן שלא כתוב בשום מקום למה וכמה ואיך ואין לך בעצם שום אופציה אחרת. החשבון שלך בסכנה כי גוגל אומרים לך, ואתה צריך להביא את המספר כי גוגל אומרים לך. ואין לך לאיפה לכתוב, ואין לך איפה ללחוץ, ואין לך שום אופציה אחרת. אתה צריך להאמין להם אם אתה רוצה את המייל שלך חזרה, ואין להם שום בעיה שלא תאהב את זה, כי מה כבר אתה יכול לעשות.
נשבר לי הזין מהתאגידים המסריחים האלה, נשבר לי הזין מהתרבות המזויינת שלנו שמוותרת על האדם ככה, נשבר לי הזין להרגיש כמו האזרח הקטן מהספרים של פיליפ ק. דיק.
אני עוזב את ג'ימייל.
תהיו חכמים ותעשו אותו דבר.
בעונה החמישית של הסדרה האמריקאית המגן הצטרף לקאסט השחקן פורסט וויטאקר, בתפקיד של סוכן של אי אי די, שזה חקירות פנימיות של המשטרה. בפרק שבה מציגים את דמותו הוא מציע מסטיק לאחת הדמויות, וכשזה מסרב הוא משאיר את המסטיק באוויר. רק אחרי כמה רגעים הוא מוריד את המסטיק, והוא מסביר לו שיש אנשים שלוקחים את המסטיק, וזו דרך בשבילו בשביל לבחון אם אנשים נשברים במתח.
אז אני לא לקחתי את המסטיק.
ולא הכנסתי את מספר הטלפון.
אז מה שהם עשו, התאגיד המסריח הזה שמסתכל על כולנו כאילו היינו שורה סטטיסטית, זה לשבור קצת את החוקים.
היום כשניסיתי להיכנס למייל הם אמרו שפעילות חריגה בחשבון שלי עוררה את חשדם, וצריך להחליף סיסמה. על מנת להחליף סיסמה אני צריך לאמת את החשבון שלי, ואני צריך להכניס מספר טלפון.
בני זונות.
אז הכנסתי, אבל זה לא מקובל עלי. כמו אותו בחור בפאב שלא מבין מתי הלא הוא סופי, גוגל החליטו לנקוט פעולה ולהכריח אותי להביא להם את הטלפון.
אני לא מאמין לגוגל שהם אומרים שהיתה פעילות חריגה במייל שלי.
אני לא מאמין להם כשהם אומרים שצריך להחליף את הסיסמה.
אני לא מאמין להם כשהם אומרים שהם לא יעשו שימוש מסחרי במספר הטלפון שלי, כי אם זה היה ככה, אז למה לעזאזל כל כך להתאמץ לקבל אותו?
והדבר הכי מעצבן שלא כתוב בשום מקום למה וכמה ואיך ואין לך בעצם שום אופציה אחרת. החשבון שלך בסכנה כי גוגל אומרים לך, ואתה צריך להביא את המספר כי גוגל אומרים לך. ואין לך לאיפה לכתוב, ואין לך איפה ללחוץ, ואין לך שום אופציה אחרת. אתה צריך להאמין להם אם אתה רוצה את המייל שלך חזרה, ואין להם שום בעיה שלא תאהב את זה, כי מה כבר אתה יכול לעשות.
נשבר לי הזין מהתאגידים המסריחים האלה, נשבר לי הזין מהתרבות המזויינת שלנו שמוותרת על האדם ככה, נשבר לי הזין להרגיש כמו האזרח הקטן מהספרים של פיליפ ק. דיק.
אני עוזב את ג'ימייל.
תהיו חכמים ותעשו אותו דבר.
