יום ראשון, 5 ביוני 2016

שלושה דברים לירושלים

1.

אני לא חומה.
לא של העיר העתיקה.
לא של סילוואן.
אני לא אבן ירושלמית.
אני לא חומוס.
לא בשער שכם.
גם לא בפינתי.
אני לא ירושלים.

אני לא גשר ולא מיתר.
אני לא מתעורר, ואין בי רוח חדשה.
אני לא עופר, גם לא צבי
אני לא עמקים לא עמוקים
לא רפאים שמוטי בלורית
אפילו לא גרמנית עילגת מקורס של דברליץ
אף אחד לא חוצב בי
אני לא הר
שטוח כמו פלזמה
מת כמו הים הכי קרוב
והשערים שבי
כולם
מריחים כמו אשפתות
חתומים כמו הרחמים
אני לא ירושלים
ולא חושב עליך כמו על אשה
אבל
לפעמים את מריחה כמו בוקר חורפי
אני יכול ללכת שעות
ולהיות שיכור מהחיים האלה
גשם קטן
בתי כנסת הלומי זקנה
סמטאות ישנות
אני יכול ללכת שעות
אבל אין כל כך לאן
אז אני נשאר
לא אוהב אותך
אבל קל לנו ביחד
אנחנו דומים
את
עצובה מאוד
כמעט כמוני.

2.

מעניין אותי לדעת
איך היתה האקוסטיקה בירושלים
בימים הקדומים
האם בבית המקדש שמעו את
השכנים
מזדיינים
בין קורבן לקורבן
גניחת הפקרות עולה
מסמטת בית השואבה
קשה כל כך
להאמין
שגם לפני שנים
היו פה
כלבי רחוב וחתולים
הומלסים
אנשי עסקים
היפסטרים מקראיים גם
או סתם
בארמנים בארמית
מעניין אותי לדעת על מה הם מדברים
כופרים קדומים
מחללי שם שמיים קדושים
אהובי נפש נשכחים
איך חיים בעיר שכולם בה אדוקים מתוך בחירה
במה נותר לכפור
כשהכול גלוי ובוהק
וצודק כמו כביסה

ואנחנו
אם היינו שם
מה היה עלינו?
אולי היינו נביאים
לא כי אלוהים מדבר איתנו
אלא כי משהו חונק מבפנים
לא עמוס או יחזקאל
לא מישהו מאלה
שזכו בנביא נולד
לא מפורסמים בתנך
לא מופיעים בגולגלתא
או בהרודיון
נביאים אילמים
אסופים מול שערי העיר
לא מסוגלים להיכנס.

3.

מה קדושה מה
את טינופת
אף אחד כבר לא אוהב אותך
יותר פתטית מאורלי ויינרמן
מה זה עוזר לך עכשיו כל המשוררים האלה
והתנך
יהודה עמיחי מת
עמוס עוז עזב
אפילו רויטרס סגרו את הסניף
כולם עזבו אותך
זונה
נשארת עם התיירים
עם היפסטרים עייפים
עם דוסים חרמנים
עם ערסים וכותל
מה קדושה מה

טינופת